העלאת גיל הפרישה לגברים ולנשים היתה חלק מרכזי בהסדר קרנות הפנסיה הוותיקות וסייעה להתמודד עם הגירעון האקטוארי שלהן.
על פי חוק גיל פרישה משנת 2004, גיל הפרישה לנשים עלה בהדרגה מ- 60 ל- 62 בין השנים 2004 – 2009 ולאחר השהייה של שנתיים היה אמור להמשיך ולעלות לגיל 64.
העלאה זו נדחתה שוב ושוב בעקבות שינויי חקיקה של הכנסת, על אף ששלוש ועדות ממשלתיות המליצו על העלאת גיל הפרישה לנשים.
כתוצאה מאי העלאת גיל הפרישה לנשים גדל הגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות.
מתוך אחריות ודאגה לזכויות העמיתים ובכדי שיהיה ניתן להמשיך ולשלם קצבאות לכלל עמיתי הקרנות, לא היה מנוס מכיסוי הגירעון שנוצר.
בתאריך 14.6.2018 אישרה הממונה על שוק ההון לבצע איזון אקטוארי בקרנות ולהפחית את זכויות העמיתים בהתאם, ובלבד שההפחתה מהקצבאות שמשלמות הקרנות תבוצע החל מתאריך 1.7.2019.
בהתאם להחלטה זו החלה הפחתה בשיעור של 1.259% מזכויות שנמשכו בסכום חד-פעמי (פדיונות) החל מתאריך 1.9.2018 והפחתה בשיעור זהה היתה אמורה להתבצע מכלל הקצבאות החל מתאריך 1.7.2019.
בעקבות פיזור הכנסת בשנת 2019 הפחתת הזכויות מכלל הקצבאות נדחתה לתאריך 1.5.2020. בעקבות פיזור הכנסת פעם נוספת, באופן שמנע אפשרות לקדם חקיקה בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים, הממונה על שוק ההון הורה על דחיה נוספת של הפחתת הזכויות לקצבאות החל מתאריך 1.2.2021. בעקבות פיזור הכנסת בפעם השלישית, בחודש דצמבר 2020, הממונה על שוק ההון הורה על דחיה נוספת של הפחתת הזכויות לקצבאות. בתאריך 23.5.2021, הממונה על שוק ההון הורה על דחייה נוספת של ההפחתה וזאת עקב המצב הפוליטי שאינו מאפשר את קידום החקיקה בעניין. ההפחתה, בשיעור של 1.097%, אמורה להתבצע החל מתאריך 1.2.2022.